נהיגה תחת השפעת סמים

על פי דוחות רשמיים של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, כ-11.4% מהישראלים בגילאי 18-40 עושים שימוש בסמים. אצל מרביתם מדובר בסם הקנביס (גראס, מריחואנה, חשיש) ואצל מקצתם אלו סמים "קשים" יותר.

נהיגה תחת השפעת סמים היא עבירת תעבורה חמורה שגם המשטרה וגם בתי המשפט אינם מקלים בה ראש. הן מכיוון שסמים משפיעים על הנהיגה ומהווים גורם סיכון מוכר וידוע לתאונות דרכים, והן משום ששימוש בסמים (בניגוד לשימוש באלכוהול) אסור גם ללא קשר לנהיגה.

נתוני הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול מדברים על כך שכ-2%-5% מהנהגים בישראל עלו לפחות פעם אחת על ההגה תחת השפעת סמים. זאת למרות שסם הקנביס, למשל, נמצא כסם אשר "עלול להשפיע על ערנות ותפיסה, על היכולת לשמור מרחק משאר הרכבים והבחנה מדויקת בתנועת כלי רכב אחרים, וכן על ביצוע משימה מונוטונית לזמן ממושך" (מתוך פרסומי הרשות, יוני 2012).

אכיפה מוגברת

משטרת ישראל הרחיבה בשנים האחרונות את האכיפה בכל הנוגע לנהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול. המשטרה מציבה מחסומים בנקודות "אסטרטגיות", מגבירה את נוכחותה במועדים מסוימים (כמו סופי שבוע ולילות) והשוטרים מתודרכים היטב לגבי הפעולות הנדרשות מהם.

כפועל יוצא מכך, נהגים רבים עומדים לדין בשל עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים ונאלצים להתמודד עם סכנה מהותית של הרשעה המקפלת בחובה עונשים כמו פסילת רישיון, קנס כספי ואפילו מאסר על תנאי או מאסר בפועל. כאשר העבירה מבוצעת ביחד עם עבירות תנועה נוספות, ובפרט אם הנהג היה מעורב בתאונת דרכים, המצב המשפטי הוא חמור שבעתיים. 

נהיגה תחת השפעת סמים – המסגרת המשפטית

עבירת נהיגה תחת השפעת סמים מוגדרת בסעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח משולב], התשכ"א-1961. על פי סעיף זה, בצירוף עם סעיף 64ב לפקודה, אסור לאדם לעלות על ההגה אם בגופו מצויים סם מסוכן או תוצרי חילוף של סם מסוכן.

המונח "סם מסוכן" לעניין פקודת התעבורה מצוי בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 וכולל שורה של חומרים אסורים וביניהם סמים ותרופות. החוק לא מבדיל בין סמים קלים לסמים קשים והשימוש בכל סוגי הסמים הוא אסור. האיסור לנהוג תחת השפעת סמים הוא איסור גורף. אין כמעט משמעות להיקף הסם שנמצא בגופו של הנהג (בניגוד לאלכוהול) ו/או לכמות הסם אשר נמדדה.

על פי סעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה, שוטר רשאי לדרוש מנהג לתת דגימת שתן לאיתור סמים ככל שקיים חשד סביר לכל שהנהג היה שיכור ובגופו היו מצויים סם מסוכן או תוצריו. במקרה של תאונת דרכים, השוטר לא זקוק לאותו "חשד סביר" והנהג מחויב לתת דגימת שתן לכשיתבקש.

תיקים רבים הנוגעים לעבירות של נהיגה תחת השפעת סמים עוסקים באותו "חשד סביר". על פי הפסיקה, המבחן לעצם קיומו של "חשד סביר" הוא מבחן אובייקטיבי ובית המשפט צריך להעריך את הסבירות שבשיקול הדעת של השוטר באירוע. יישום המבחן הוא ספציפי לנסיבות המקרה ומבוסס על "ניסיונו ושיקול דעתו המקצועיים של השוטר" (רע"פ 10140/09).

ייצוג בעבירות של נהיגה תחת השפעת סמים

משרד עורכי דין משה סער מספק שירותים משפטיים לנאשמים וחשודים הנאלצים להתמודד עם טענות בדבר נהיגה תחת השפעת סמים. משרדנו מתמחה בתחום בין השאר בזכות העובדה שעו"ד משה סער הוא בעל ניסיון של למעלה מ-25 שנים בשירות במשטרת ישראל.

עו"ד סער כיהן כמדריך בבית הספר לשוטרי ומתנדבי אגף התנועה, הוא בקיא לעומק בכל הנהלים החלים על השוטרים בתיקים אלה, ומבין את המורכבות של הנושא מכל צדי המתרס. במסגרת שירותו במשטרה עו"ד סער הסמיך, הדריך וליווה שוטרים רבים בביצוע בדיקות סמים וניתוחן. החל מרמת קיומו של "חשד סביר" וכלה בהתנהלות מול הנהגים בשטח.

מכיוון שלא אחת תיקים הנוגעים לנהיגה תחת השפעת סמים מבוססים על עבודת השוטרים בביצוע הבדיקה, בניתוח קיומו של חשד סביר, בשאלה "האם הסמים השפיעו על הנהיגה" וכדומה, ניסיונו של עו"ד סער הוא בעל משקל רב עבור החשוד/הנאשם (ובני משפחתו). הליווי המשפטי נעשה במקצועיות, בשקיפות ותוך חתירה לתוצאות הטובות ביותר לפי הנסיבות.